החלטה בתיק ע"מ 1815/13

העבירה המיוחסת לעורר הינה קשירת קשר להנחת פצצה. המעשה המיוחס לו הינו כי הכין לבקשת חברו, ענאן אלברארי, מנגנון הפעלה חשמלי למטען חומר נפץ, ביודעו כי בידי חברו חומר נפץ.

בית משפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתחשב במסוכנות הרבה הנובעת מהמיוחס לו. בערר שלפניי טען ב"כ העורר כי בית משפט קמא שגה בהחלטה זו, ולכל הפחות שגה כאשר לא איפשר חלופת מעצר.

לטענת ההגנה, העורר כלל לא התכוון שמעשיו יובילו להנחת מטען חבלה, והוא הכין את אותו מנגנון חשמלי לאחר שחברו ביקש ממנו סיוע בהפעלת משאבה. נטען כי לעורר לא הייתה כל כוונה לפגוע בביטחון, ואין כל מסוכנות הנובעת ממנו.

התביעה טענה מנגד כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת, וכי זו מקימה עילת מעצר של מסוכנות שלא ניתן לאיין בחלופה.

דיון והכרעה

המחלוקת המרכזית במקרה זה הינה ראייתית.

לטענת הסניגור, יש להסתמך על דבריו של העורר במשטרה, שם מסר כי נענה לבקשת חברו ענאן והכין מנגנון חשמלי להפעלת משאבה, וכי לא הייתה לו כוונה לפגוע בביטחון האזור.

עם זאת, העורר מציין באמרתו כי גילה בדירה המשותפת שלו ושל ענאן חומרים כימיים שונים, וענאן אישר לו כי באמצעות החומרים הללו הכין חומר נפץ, והוא מעוניין להכין מנגנון הפעלה מרחוק למטען. העורר הדגיש כי לא ידע מדוע ענאן רצה לייצר חומר נפץ, ומטרתו הייתה לעזור לו להכין מנגנון הפעלה למשאבת מים בלבד.

ענאן מסר באמרתו מיום 29.5.13 כי סיפר לעורר על חומר הנפץ, והציע לו לייצר מנגנון הפעלה מרחוק. ענאן מסר כי בזמן שהוא הכין חומר נפץ, הכין העורר במקביל את מנגנון ההפעלה. עוד מסר ענאן כי כוונת השניים הייתה לפוצץ את המטענים לצורך ניסוי במערה. יש לציין כי ענאן מסר כי העורר לא ניסה לייצר בעצמו חומר נפץ.

משילוב שתי הגרסאות ניתן ללמוד כי העורר היה מודע לתכניותיו של חברו ענאן לייצר חומר נפץ, והשאלה היחידה היא לגבי עיתוי מועד ייצור מנגנון ההפעלה. יחד עם זאת, יש לומר כי העורר נחקר גם בשב"כ, ומזכ"ד החקירה עולה גם כי ענאן פנה אל העורר וביקש ממנו לקחת אותו למערה על מנת לעשות שם ניסוי בהפעלת המטען והעורר הסכים. כן עולה כי העורר היה נוכח בדירה עת ענאן ערבב חומרים לצורך הכנת חומר נפץ.

ניתן לראות כי העורר לא הדיר עצמו ממעשיו של חברו, תוך שהוא מסייע לחברו במודע. גם אם העורר בתחילה עצם עיניו, הרי בשלב מאוחר יותר הבין את משמעות מעשיו ועדיין המשיך בהם.

אין ספק כי מי שעירב עצמו בפעילות שמטרתה ייצור מטעני חבלה, בין אם הכנת חומר הנפץ עצמו, ובין אם הכנת מערכת ההפעלה והצעת מקום הניסוי לבדיקת המטען, מלמד על מסוכנות המצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, 18 ביולי 2013, י"א באב התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: